Le texte Le vocabulaire Les révisions
Psa'him
Daf 38b
''וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת'' — מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה. יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵין מִשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה, אֶלָּא לְשׁוּם זֶבַח.
Traduction
''And you shall guard the matzot'' (Exodus 12:17). This verse teaches that one may use only matza that has been guarded from becoming leavened for the purpose of matza, i.e., with the intention of fulfilling one’s obligation of matza with it. This explanation excludes this matza, which was prepared for a nazirite or a thanks-offering and which was not guarded for the purpose of matza but for the purpose of a sacrifice.
Rachi non traduit
ושמרתם את המצות עביד לה שמירה לשם מצה. כל שימור שאתה משמרה שלא תחמיץ התכוון לשם מצה של מצוה:
יצאת כו'. דלאו לשם מצה של מצות פסח עביד לה אלא לשם מצה של זבח:
רַב יוֹסֵף אָמַר, אָמַר קְרָא: ''שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ'' — מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת לְשִׁבְעַת יָמִים. יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת לְשִׁבְעַת יָמִים, אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה.
Traduction
Rav Yosef said a different reason: One may not use matza prepared for a nazirite or a thanks-offering because the verse states: ''Seven days you shall eat matzot'' (Exodus 12:15), which indicates that one can fulfill his obligation only with matza that can be eaten for all seven days. This requirement excludes this matza, which is of nazirite’s wafers or the loaves of a thanks-offering and which cannot be eaten for seven days, but only for one day and one night.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה, וְתַנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבָּה: יָכוֹל יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת'' — מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה. יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה, אֶלָּא לְשׁוּם זֶבַח.
Traduction
The Gemara comments: It was taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabba, and it was taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Yosef. The Gemara elaborates: It was taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabba: I might have thought that one can fulfill his obligation to eat matza with the loaves of a thanks-offering or a nazirite’s wafers; therefore, the verse states: ''And you shall guard the matzot,'' indicating that one must use matza that has been guarded from becoming leavened for the purpose of matza on Passover. This requirement excludes this matza, which was not guarded for the purpose of matza but for the purpose of a sacrifice.
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף: יָכוֹל יֵצֵא אָדָם יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר, תַּלְמוּד לוֹמַר: ''שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ'' — מַצָּה הַנֶּאֱכֶלֶת לְשִׁבְעָה. יָצְתָה זוֹ שֶׁאֵינָהּ נֶאֱכֶלֶת לְשִׁבְעָה, אֶלָּא לְיוֹם וָלַיְלָה.
Traduction
It was taught in a baraita in accordance with the opinion of Rav Yosef: I might have thought that a person can fulfill his obligation to eat matza with the loaves of a thanks-offering or a nazirite’s wafers; therefore, the verse states: ''Seven days you shall eat matzot,'' from which it is inferred that one must fulfill this obligation with matza that can be eaten for all seven days. This requirement excludes this matza, as it cannot be eaten for seven days but only for a day and a night.
Rachi non traduit
שאינה נאכלת לשבעה. דלאחר יום ולילה הויא נותר כדכתיב (ויקרא ז':ט''ו) ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו וגו' והיכא דלא נשחט עליהן הזבח אע''ג דעכשיו יש לה היתר לשבעה מיהו כי עבדה לאו לשם מצה הראויה למצוה איתכוון דכי עבידה אדעתא לאיפסולי ביום ובלילה עבדה ואית ליה לרב יוסף הא דרשה (דרבא) דבעינן שימור לשם מצוה ואההוא קרא סמיך ובהא פליג דאי נמי איכוין לה נמי לשימור מצת מצוה למיפק בה משום תודה ומשום מצה לא נפיק דבעינן שימור לשום מצה כל שבעה:
וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ''לֶּחֶם עֹנִי'' — מִי שֶׁנֶּאֱכָל בַּאֲנִינוּת. יָצָא זֶה שֶׁאֵינוֹ נֶאֱכָל בַּאֲנִינוּת, אֶלָּא בְּשִׂמְחָה!
Traduction
The Gemara asks a question of both opinions: And let him derive this halakha, that one cannot fulfill his obligation to eat matza with the loaves of a thanks-offering or a nazirite’s wafers, from the phrase ''bread of affliction [leḥem oni]'' (Deuteronomy 16:3). According to Rabbi Yosei HaGelili, this phrase means: One can fulfill his obligation to eat matza only with food that may be eaten in a state of acute mourning. This requirement excludes this matza, i.e., the loaves of the thanks-offering and the nazirite wafers, which is not eaten in a state of acute mourning but in a state of joy, as an acute mourner is prohibited from eating sacrificial foods.
Rachi non traduit
ותיפוק ליה דאינה נאכלת לאונן. ולמה לי קרא אחרינא דכל קדשים אסורין לאונן ביבמות (דף עג:) אתיא לן בק''ו מה מעשר הקל אמרה תורה לא אכלתי באוני בשר קודש חמור לא כל שכן:
סָבַר לַהּ כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר ''עָנִי'' כְּתִיב.
Traduction
The Gemara answers: Rabba and Rav Yosef both maintain in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who said that since oni, meaning poverty, is written, the matza must be bread of poverty. According to Rabbi Akiva, this phrase does not teach the halakha pertaining to consumption by acute mourners.
Rachi non traduit
סבר לה כרבי עקיבא דאמר. לעיל (פסחים דף לו.) במצה של מעשר שני נפיק ואע''ג דאסור לאונן דלא דריש עוני לשון אוני אלא עני כמסורת:
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּהָוֵה לֵיהּ מַצָּה עֲשִׁירָה!
Traduction
The Gemara asks another question: And let him derive this halakha, that one cannot fulfill his obligation to eat matza with the loaves of a thanks-offering or a nazirite’s wafers, from the fact that it is matza ashira, enhanced matza, as both the loaves of the thanks-offering and the nazirite’s wafers contain oil. Matza that contains ingredients besides flour and water is classified as matza ashira and cannot be used for the mitzva of eating matza on the first night of Passover.
Rachi non traduit
ותיפוק ליה. כיון דדריש עני הא לאו מצה ענייה היא דהא נילושה בשמן:
אָמַר שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק: רְבִיעִית הִיא, וּמִתְחַלֶּקֶת הִיא לְכַמָּה חַלּוֹת.
Traduction
Shmuel bar Rav Yitzḥak said: This is an incorrect definition, as the total amount of oil in these loaves or wafers is only a quarter-log, and as this small amount of oil is divided between several loaves, it is nullified in the mixture. Consequently, the loaves of the thanks-offering and the nazirite’s wafers are not matza ashira.
Rachi non traduit
רביעית היא. חצי לוג שמן מביא לתודה וחוצהו חציו לעשר חלות ועשר רקיקין וחציו לרבוכה במסכת מנחות בפרק שתי מדות (מנחות דף פט.) ובנזירות לא היתה רבוכה אלא חלות ורקיקין ולא היה מביא אלא רביעית כדאמרינן נמי התם הלכך רביעית שמן לעשרים חלות גדולות שנעשות משבע עשרונות פחות שליש עשרון שזה הוא שיעורן כדאמרינן התם בהתודה אין כאן עושר:
וְתִיפּוֹק לֵיהּ דְּאֵינָן נֶאֱכָלוֹת בְּכָל מוֹשָׁבוֹת!
Traduction
The Gemara again asks: And let him derive this halakha, that one cannot fulfill his obligation to eat matza with the loaves of a thanks-offering or a nazirite’s wafers from that fact that these types of bread cannot be eaten in every habitation. It was previously stated that the obligation to eat matza can be fulfilled only with food that can be eaten anywhere in Israel, whereas offerings may be eaten only in Jerusalem.
Rachi non traduit
ותיפוק ליה דאינן נאכלות בכל מושבות. אלא בירושלים דמחיצת קדשים קלים לפנים מן החומה כדכתיב (דברים י''ב:י''ז) ואכלת לפני ה' וגו' וכל נדריך אשר תדור ואם יצאו נפסלין דכתיב (שמות כ''ב:ל') ובשר בשדה טרפה וגו' כיון שיצא בשר חוץ למחיצתו נאסר:
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: זֹאת אוֹמֶרֶת חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר נֶאֱכָלִין בְּנוֹב וְגִבְעוֹן.
Traduction
Reish Lakish said: That is to say, the loaves of the thanks-offering and the nazirite’s wafers may be eaten in Nov and Givon. In other words, the omission of this reason indicates that offerings could have been sacrificed on the communal altars during the period when improvised altars were permitted, before the Temple was built. These offerings are not among those that can be sacrificed only: ''In the place that the Lord shall choose'' (Deuteronomy 12:5). This means that during that period the loaves of the thanks-offering and the nazirite’s wafers could indeed have been eaten anywhere, as improvised altars were built in any place. Consequently, even after the Temple was built, the loaves of the thanks-offering and the nazirite’s wafers are still considered fit to be eaten anywhere in Israel.
Rachi non traduit
זאת אומרת. מדלא נפקא ליה מבכל מושבותיכם קסבר חלות תודה ורקיקי נזיר נאכלות בנוב וגבעון ודלא כר''ש דאמר בפ''ק דמגילה (דף ט:) דלא קרב בנוב וגבעון דהיינו במה גדולה אלא פסחים וחובות הקבוע להן זמן אבל חובות שאין להן זמן קבוע לא ודלא כמ''ד בפרק בתרא דזבחים (דף קיז.) כאן וכאן במה גדולה דנוב וגבעון ובמה קטנה שהיה עושה בראש גגו לא קרבו ליחיד אלא עולה ושלמים ועל אותן שקרבו בנוב וגבעון הוצרך להביא ראיה מושמרתם את המצות וממצות תאכלו וגו' דלא נפקי מבכל מושבותיכם דאית להו היתר בכל מושבות שהיו יכולין להוליכן בכל מקום שירצו בתוך זמן אכילתן דתנן בפרק בתרא דזבחים (דף קיב:) באו לנוב וגבעון הותרו הבמות קדשי קדשים נאכלין לפנים מן הקלעים קדשים קלים ומעשר שני בכל ערי ישראל עד שלא הוקם המשכן היו במות מותרות ועבודה בבכורות משהוקם המשכן עבודה בכהנים ונאסרו הבמות עברו את הירדן והוקבעו בגלגל ז' שכבשו וז' שחילקו היו הבמות מותרות באו לשילה לאחר שחילקו והוקבע משכן שם נאסרו הבמות וכולהו מפרש מקראי בפרק בתרא דזבחים חרבה שילה בימי עלי כשנשבה הארון בארץ פלשתים באו להן לנוב ולא היה שם משכן אלא בית של אבנים היה והוקבע שם מזבח הנחשת אבל ארון לא היה שם שכשהחזירוהו פלשתים עמד בקרית יערים עשרים שנה עד שמלך דוד והביאו לציון ובציון עמד עד שבנה שלמה בית המקדש כדכתיב (מלכים א ח':ו') ויביאו הכהנים את ארון ברית ה' וגו' ומזבח הנחושת היה בנוב כל ימי שאול ושמואל כדכתיב (שמואל א כ''א:ה') ויאמר אין לחם חול אל תחת ידי כי אם לחם קודש [וגו'] המוסרים מלפני ה' חרבה נוב על דבר זה שהרגם שאול מפני שנתנו לחם לדוד ובאו להם לגבעון וניתן שם מזבח הנחשת עד שבנה שלמה הבית כדכתיב בדברי הימים (א' כא):
Tossefoth non traduit
זאת אומרת חלות תודה ורקיקי נזיר. פ''ה דלא אתי כר''ש דאמר בפ''ק דמגילה (דף ט:) לא קרבו אלא פסחים וחובות הקבוע להם זמן אבל שאין קבוע להם זמן לא וכפירושו משמע בפרק בתרא דזבחים (דף קיז.) דתניא התם כל הנידר ונידב קרב בבמה ושאין נידר וכו' דברי ר' מאיר וחכמים אומרים לא קרבו אלא עולות ושלמים בלבד רבי שמעון אומר אף ציבור לא הקריבו אלא חובות הקבוע להן זמן משמע דמודה ר' שמעון לחכמים דלא קרבו מנחה ונזירות בבמה וקשה דבפ''ק דמגילה (דף ט:) תנן אין בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסח זה הכלל כל שנידר ונידב קרב בבמה שאין נידר וכו' ואמר בגמרא מני ר''ש היא א''כ לר' שמעון קרבה מנחה בבמה דנידר ונידב הוא ונזירות נמי קרב לדידיה בבמה דהא ר''מ דקתני בהאי לישנא כל שנידר ונידב קרב בבמה וסבר רקיקי נזיר איכא בבמה דאמר התם מאי טעמא דר''מ אמר קרא לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים וגו' אמר להו משה כי עליתון לארץ ישרות אקריבו חובות לא אקריבו ומנחה ונזירות ישרות נינהו דנזירות גופייהו נידר ונידב הוא אע''ג דהקרבנות חובה ורבנן מפרש התם דסברי אין מנחה בבמה ונזירות אע''ג דנידר הוא מ''מ הקרבן חובה ונראה לר''י דה''פ דמתניתין דמגילה דאין חילוק בין במה גדולה לבמה קטנה אלא פסחים זה הכלל כל הנידר ונידב הקרב בבמה גדולה קרב בבמה קטנה וכל שאין נידר וכו' ולא נחית אלא לפרש מה ששוה הגדולה לקטנה אבל יש נידר ונידב כמו מנחה ונזירות שאינן קריבין לא בזו ולא בזו:
נאכלים בנוב וגבעון. הקשה רבינו נסים א''כ היכי ממעט ביכורים מבכל מושבות והא ביכורים הוו חובה הקבוע להן זמן בזמן שמחה דמעצרת עד החג מביא וקורא א''כ קריבים בנוב וגבעון כמו פסחים שהיו קריבים לכ''ע ויש לומר דביכורים הואיל ויש להם זמן גדול כל כך לא חשיב זמן קבוע ורשב''א מפרש דמשום הכי הוו ביכורים חובה שאין להן זמן קבוע כיון שאם אין לו פירות לא יביא ביכורים:
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אִילְעַאי: שָׁאַלְתִּי אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר — מַהוּ שֶׁיֵּצֵא אָדָם בְּחַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר? אָמַר לִי: לֹא שָׁמַעְתִּי. בָּאתִי וְשָׁאַלְתִּי לִפְנֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לִי: הֲרֵי אָמְרוּ, חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁעֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ — אֵין אָדָם יוֹצֵא בָּהֶן, לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק — יוֹצֵא בָּהֶן.
Traduction
It was taught in a baraita that Rabbi Ilai said: I asked Rabbi Eliezer ben Hyrcanus: What is the halakha with regard to the possibility that a person can fulfill the obligation to eat matza with the loaves of a thanks-offering or a nazirite’s wafers? He said to me: I did not hear anything about this issue. I went and asked Rabbi Yehoshua, who said to me: They said, concerning loaves for a thanks-offering or a nazirite’s wafers that one prepared for his own offering, that a person cannot fulfill his obligation with them. However, if one baked them to sell in the market, he can fulfill his obligation with them.
כְּשֶׁבָּאתִי וְהִרְצֵיתִי דְּבָרִים לִפְנֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אָמַר לִי: בְּרִית! הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּרִית, הֵן הֵן הַדְּבָרִים שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי? וְלָא טַעְמָא בָּעֲיָא?!
Traduction
When I returned and recited these matters to Rabbi Eliezer, he said to me in excitement: By the covenant, these are the very matters that were stated to Moses on Mount Sinai. Rabbi Eliezer swore that this halakha had been transmitted over the generations going back to Moses on Mount Sinai. Some say he spoke in astonishment: By the covenant! Are these in fact the matters that were stated to Moses on Mount Sinai? And doesn’t this halakha require a reason? Since there is no explicit tradition in this regard, it is necessary to provide a reason for this distinction.
Rachi non traduit
ברית. שבועה:
ואיכא דאמרי. בתמיה אמר ליה וכי הן הדברים כו' דלא בעי טעמא כהלכה למשה מסיני:
וְטַעְמָא מַאי? אָמַר רַבָּה: כֹּל לַשּׁוּק אִימְּלוֹכֵי מִימְּלֵךְ. אָמַר: אִי מִזְדַּבַּן — מִזְדַּבַּן, אִי לָא מִזְדַּבַּן — אִיפּוֹק בְּהוּ אֲנָא.
Traduction
The Gemara asks: And indeed, what is the reason for this distinction between these loaves one prepared for himself and those he intended to sell in the market? Rabba said: With regard to anything sold in the market, the merchant may change his mind about it. He might say: If it is sold, it is sold; but if it is not sold for an offering, I will fulfill my obligation to eat matza with it. Since the merchant had in mind from the outset that these matzot might be used for the mitzva on Passover, he is permitted to use them to fulfill his obligation.
Rachi non traduit
וטעמא מאי. גמרא בעי לה וטעמא מאי שעשאן למכור בשוק לצורכי תודה יוצא בהן אם לא מכרן הרי לא נשתמרה לשם מצה אלא לשם זבח:
איפוק בהו אנא. ידי חובת מצה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source